לא תחסום שור בדישו

אולי בהשראת מרוץ השוורים בפמפלונה, הפירוש העממי לביטוי הזה הוא בערך: אם השור רוצה לרוץ, מוטב שלא לעמוד בדרכו.

אבל האמת היא קצת אחרת.

מקור הביטוי הוא בספר דברים, שם נאמר: לֹא-תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ (כה ד). כוונת הפסוק היא למנוע צער בעלי חיים, ולבטא חמלה כלפי השור אשר נושא במטלות החקלאיות הקשות:

בזמנים עברו, השתמשו בשור כדי ◄לדוש את התבואה. השור היה סובב על התבואה היבשה ודש אותה ברגליו או במורג. התורה אומרת, אם כן, שאסור לחסום את פי השור בזמן הדיש, ויש לאפשר לו לאכול מפרי עמלו. כלומר, אפילו שמדובר בבהמה – אסור לתת לה לעבוד מבלי שתוכל לטעום מהמאכל שתחת רגליה. קל וחומר בן אדם: כאשר הוא עובד בקטיף, בבית החרושת או בכל עבודה אחרת הקשורה למזון, מותר לו לאכול ממנו כאוות נפשו; אסור לו לשים בכליו כדי לקחת הביתה.