חוסך שבטו שונא בנו

מי שמונע מבנו ביקורת ותוכחה (בשעת הצורך) גורם לו נזק.

על פי הפסוק: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר (משלי יג כד).

היום כמובן איננו מקבלים את המסר של מכת מקל, אבל על פי התקבולת לחלקו השני של הפסוק, אפשר להבין את הפסוק המקורי גם במשמעות של תוכחה והטפת מוסר.

חסך – היעדר של דבר הנחשב לחיוני בהתפתחות התקינה של אדם או בקיומו התקין. מוסר – משמעת; התנהגות נאותה, צנועה. שבט – מקל, אלה.