|
|
דַּי
מספיק; במידה מספקת. וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי (מלאכי ג י). *בנסמך: דֵּי: וְאִם לֹא-מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ (ויקרא כה כח). *בתוספת כינוי חבור: אִם-גַּנָּבִים בַּלַּיְלָה הִשְׁחִיתוּ דַיָּם (ירמיהו מט ט); "אחת מכנפי הציפור לא היתה מפותחת דיה". באנגלית: enough. 1. דִּי ש.., אשר (מארמית).
2. דִּי של (מארמית).
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011
|
|