מילון השפה העבריתלדף הבית
די
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011
דַּי
מספיק; במידה מספקת.

וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי (מלאכי ג י).

*בנסמך: דֵּי: וְאִם לֹא-מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ (ויקרא כה כח).
*בתוספת כינוי חבור: אִם-גַּנָּבִים בַּלַּיְלָה הִשְׁחִיתוּ דַיָּם (ירמיהו מט ט);
"אחת מכנפי הציפור לא היתה מפותחת דיה".

באנגלית: enough.



1. דִּי
ש.., אשר (מארמית).



2. דִּי
של (מארמית).







כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011