קללה מקראית. ככל הנראה שיבוש של: "בן נערת המרדות".

וַיִּחַר-אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן, וַיֹּאמֶר לוֹ: בֶּן-נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת (שמואל ב, כ א).

על פי רוב הפרשנים, נעוות המרדות הוא כינוי לאמו של יהונתן, מעין אישה המעווה (מעוותת) את המוסר, או אישה מרדנית. (יש המפרשים שבן נעוות המרדות הוא כינוי ליהונתן עצמו שהוא איש של עיוות ושל מרד, אבל פירוש זה פחות מתאים להקשר הפסוק).

מרדות – ארכאי: מרי, מרד. נעווה – ארכאי: התעקם, התכופף.