מילון השפה העברית
לדף הבית
אבד עליו [ה]כלח
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2014
ביטויים ומקורם
לדף הקודם | לדף הבא
ספר איוב כולל כמה מהמילים היפות והנדירות ביותר שיש בעברית. אחת מהן היא מילה המופיעה רק ארבע פעמים בכל התנ"ך, מתוכן פעמיים בספר איוב:

(ה כו) תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי-קָבֶר; כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ.
(ל ב) גַּם-כֹּחַ יְדֵיהֶם, לָמָּה לִּי; עָלֵימוֹ, אָבַד כָּלַח.

משני הפסוקים הללו קשה להבין מה זה בדיוק כלח. הכוונה היא כנראה למשהו המסמן כוח, עצמה ושפע.

אבל, למרות שהמילה כלח לא לגמרי מובנת, וגם התחביר התנ"כי לא לגמרי ברור, מה שבטוח זה שהביטוי "אבד עליו הכלח" כבר התקבע בשפה, והוא משמש לתאור משהו ישן שכבר עבר זמנו.

רק נא לדייק בבקשה: אבד ולא עבר. וקלח זה של תירס.

לעניין ה"א הידיעה במילה כלח:

כמו שרואים למעלה, בפסוק המקורי בספר איוב המילה כלח אינה מיודעת. לכן יש הגורסים שיש להקפיד על אמירת הביטוי בלי ה"א הידיעה, ולומר "אָבַד עָלָיו כֶּלַח" בלבד. כך למשל, יעקב רבי בספרו "שיחות על עברית", כותב שיש לשמור על הביטוי כפי שהוא מופיע במקור, כלומר בלי ה"א, ועדיף שלא להשתמש בו כלל, מאחר שלא מבינים היום את משמעותו.

עם זאת, מאחר שהביטוי נמצא כבר היום בשימוש בצורתו המיודעת, אפשר להסביר את ההבדל בין הביטוי התנ"כי לביטוי המיודע בשינוי משמעות: בעוד שבתנ"ך "אבד עליהם כלח" משמעו שהם "איבדו את כוחם", וזה דבר שיכול להיות זמני, הרי שכיום, "אבד עליו הכלח" משמעו Outdated, "יצא מן המחזור", התיישן – וזה ארוע בלתי הפיך.

והערה:
הפעמיים הנוספות בהן נזכרת בתנ"ך המילה כלח הן בספר בראשית (פרק י), שם מוזכרת עיר בשם כלח, המזוהה היום עם העיר האשורית Kalhu:

יא מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, יָצָא אַשּׁוּר; וַיִּבֶן, אֶת-נִינְוֵה, וְאֶת-רְחֹבֹת עִיר, וְאֶת-כָּלַח.
יב וְאֶת-רֶסֶן, בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח--הִוא, הָעִיר הַגְּדֹלָה.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2014