דבר שאינו תקין לגמרי, שיש בו לפחות מראית עין של עבירה.

למשל: יש טעם לפגם במינוי של קרוב המשפחה לתפקיד הזה ללא מכרז.

במקור זהו ביטוי הלכתי העוסק בכשרות של אוכל שנפל לתוכו מאכל שאמור לפסול את כשרותו. אחד השיקולים בקביעת כשרותו של האוכל הוא האם המאכל האסור שיפר את טעמו של האוכל (נתן לו טעם לשבח) או גרע ממנו (נתן לו טעם לפגם).

		תפוח שריסקו ונתנו תוך העיסה וחימצה. ר' יוסי אומר: אין חימוצו חמץ - אחד נותן טעם לשבח, ואחד נותן טעם לפגם. זה וזה אסור.
(תוספתא, תרומות ח ח)

טעם – התחושה הנוצרת בפה בעת אכילת מאכל או שתיית משקה. טעם² – סיבה, נימוק. פגם² – פסול.