מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין
כתובת פלאית שהופיעה על הקיר ורמזה על סופו של מלך בבל.

דניאל פירש אותה כמשחק מילים: האל מנה ושקל את מלכותך, מלך בבל, וגזר שדינה להיחרב ולהיות מחולקת בין מדי ופרס.

מארמית: מְנֵא - משקל של חמישים או שישים שקל; תְּקֵל - שקל; פְּרָסִין - מחצית השקל.