לא התבטל; עשה את שלו, לא נשאר חייב.

במקור בלשון חיוב: טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת; גַּם-אֶל-פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה (משלי יט כד, כו טו).

צלחת – כלי שטוח ועגול בדרך כלל, המשמש להגשת אוכל.