דבר שיש לקבל אותו ללא ערעור וללא פקפוק.

במקרא נאמר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים' (שמות יב א-ב). על כך אומר התלמוד: "כזה ראה וקדש" (ראש השנה כ א).

פירש רש"י: "נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו [הקב"ה] באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו: 'כזה ראה וקדש'" .