אימרה של אדם המעורה בציבור ואין צורך שיספרו לו מה קורה.

האימרה נאמרה במקור על ידי השונמית לאלישע הנביא שהציע לעזור לה:
בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת (מלכים ב, ד יג).