דבריהם של שני הצדדים הם פרשנות לגיטימית לתורה.

כלומר, המחלוקת בין החכמים (כגון בין בית שמאי ובית הלל) היא לשם שמים.

*עירובין יג ב, על פי הצירוף המקראי דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים (ירמיהו כג כו).