השפה העברית
מי נישא למי
כל הזכויות שמורות ©
לדף הקודם | לדף הבא


זיכרונות נעימים: גרייס קלי נישאת לנסיך רנייה


"מאות מרצים בישראל … התאהבו בסטודנטיות, ניהלו עמן קשרים רומנטיים, ובחלק מהמקרים אף נישאו להן". האם משהו במשפט הזה נשמע לכם מוזר? האם גבר אכן יכול "להינשא" לאשה, או שמא רק לשאת אותה, והאשה היא שנישאת לגבר?

במקרא, גברים נושאים להם נשים: "וַיִּתְחַזֵּק אֲבִיָּהוּ וַיִּשָּׂא-לוֹ, נָשִׁים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה" (דברי הימים ב' י"ג כ"א; לשם כך אכן היה צריך להתחזק מאוד!). במשנה ובתלמוד הדיון בנושא הנישואין כבר נרחב יותר, וכאן אנו מוצאים שכמעט תמיד גברים נושאים להם נשים ואילו נשים נישאות לגברים, למשל: "היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו" (סדר נשים, מסכת נדרים, ח' ה'); ולעומת זאת: "אשתו שמתה, מותר באחותה; גירשה ומתה, מותר באחותה; נישאת לאחר ומתה, מותר באחותה" (מסכת יבמות, ד' י"ד). ומשפט שמבהיר היטב שכל אחד מהפעלים משמש בבירור לאחד משני המינים – "אנדרוגינוס נושא, אבל לא נישא" (מסכת יבמות, ח' ו').

זהו הכלל – אך יש גם יוצאי דופן: "אמר רבי יוחנן שמונים זוגים אחים כהנים נישאו לשמונים זוגות אחיות כהנות בלילה אחד" (תלמוד ירושלמי, מסכת תענית פרק ד' דף כ"ד) – פה בפירוש הגברים "נישאו לנשים". שימו לב גם לצורה המקסימה "זוגים" לאחים כניגוד ל"זוגות" לאחיות.

יוצא דופן אחר הוא המשפט הזה, שבו גבר ואשה נישאים זה לזה, באופן הדדי: "ובת ישראל שנישאת לכהן וילדה ממנו בן ונישאו שניהן זה לזה והולידו בן" (תלמוד ירושלמי, סדר נשים, מסכת יבמות, דף מ"ג).

אנו מוצאים אפוא שבדרך-כלל במקורותינו, הגבר נושא לו אשה, בבניין פָּעַל (קל), ואילו האשה נישאת לגבר, בבניין נפעל – כיאה לתפקידו הפעיל יותר של הגבר בתהליך. ואולם, יש גם יוצאי דופן מעטים, שבהם הגבר נישא לאשה או הגבר והאשה נישאים זה לזה. יוצאי דופן אלה הפכו לשימושים מרכזיים היום – הצירוף "נישאה לו" מופיע בגוגל 6,750 פעמים, "נישא לה" – מספר דומה, 5,180 פעמים, ו"נישאו זה לזה" – 10,800 פעמים. "נשא אותה לאשה" לעומת זאת כבר אינו בשימוש בשפה יומיומית כיום, אם כי מופיע בטקסטים בשפה גבוהה יותר.

המילונים מפגרים מעט אחרי מציאות לשונית זו: באבן שושן הוותיק, "נִשָׂא" במשמעות של נישואין מוגדר לצורת נקבה בלבד: "[נישאה] נלקחה לאיש, התחתנה". מילון ספיר החדש בהרבה, לעומת זאת, מציין גם את השימוש ההדדי: "מתקשר עם בן זוג לקשר של נישואים (אישה לגבר או גבר ואישה זה לזה)" – שימו לב שעדיין לא "גבר לאשה".

העברית בת ימינו, בהתאם למציאות השוויונית (יותר), החליפה במידה רבה את השימוש בשני פעלים שונים לגבר ולאשה הבאים בברית הנישואין בפועל אחד המתאים לשניהם: "נישא ל" או "נישאה ל" או "נישאים זה לזה". מזל טוב.


ליצירת קשר עם המחברת: shlomit.ouziel@gmail.com.




© כל הזכויות שמורות