1) כֿמארה – בית מרזח; מקום שנאספים שותי הטיפה המרה לשפוך את מרי ליבם וליצור חברותא. ככתוב: דאגה בלב איש ישיחנה (משלי יב).

2) בָּטֶיחה – בקבוק שטוח קטן שבתוכו משקה חריף (אלכוהולי) שנושאים אותו בתוך כיס פנימי במיקטורן או בכיס אחורי במכנסיים והיה מרווה את חובב הטיפה המרה בעת מצוקה או במקומות שהוא מזדמן לארוחה ואין על השולחן משקה אלכוהולי.

3) אוּמֵבָז – שַׂלְמָה. שמלה גברית שלובשים אותה בעיקר הפלאחים הערבים בכפרים ובישיבה על מחצלת. קל לנוע איתה בשדות.

4) שרוואל – מכנסיים רחבים במותניים וצרים ברגליים. נוחים לתנועה ובעיקר לישיבה מזרחית עם נרגילה ולשיחת רעים.

5) זוּנאר – חגורה. אבנט רחב מבד רך הכרוך סביב המותניים וניתן להכניס כסף בקיפוליו. קיימת אימרה בין השכבה העשירה של הערבים שאדם שהפסיד את הונו שם מבטחו בחברו האמיד, וכל אשר יאמר על ידי האמיד בזמן שהוא אוחז בזונאר, מקובל על הציבור וגם על פושט הרגל (כגון שהאמיד מבטיח שבן החסות ישלם חובו וכד').

6) תרבוש – מצנפת. כובע אדום בצורת קונוס שראשו קטום, ובקדקודו חוטים שחורים כעין זנב סוס קטן.

7) גלאבייה – אדרת. מעטה גדול ממידת האדם עם כתפיות גדולות ורחבות. מונח על הכתפיים ללא כפתורים. ליד הצוואר שני שרוכים מריקמה מכסף וזהב. מלבוש מכובד וחגיגי. לובשים את הגלאבייה בעיקר מוכתרים, נסיכים, מלכים ערבים ואנשים רמי מעלה.

8) שחאטה – נעלי בית לאחר הרחצה. סוליה דקה המשתפשפת עם חיכוך ברצפה.

9) שַׁחְטָה – מציצה מסיגריה אשר בתוכה סמים.

10) גָזֶמָה – נעליים רגילות.

11) בטין – נעליים גבוהות לעבודה. כמו של הצנחנים, עם שרוכים מעור.

12) מִינֵדִיל – כיסוי ראש מרובע לאישה מארצות המגרב (מרוקו, אלג'יר, טוניס, מצרים, לוב).

13) אוייה – גלידים התפורים מסביב למִנֵדִיל ליפות בצבעיו את כבודה ויופיה של האישה.

14) כֿאתֶם – טבעת כלשהי.

15) אָסֵיָאר – עדיים, מחרוזות מזהב וכסף.

16) ג'וּזְדָאן – ארנק כסף.

17) צָ'נְטָה – מזוודה לנסיעות.

18) בורנטה – מגבעת אירופאית. כדרך הנכבדים והגבירים.

19) נָדָרָאת – משקפיים.

20) אמיס – חולצה.

21) גרווטה – עניבה.

22) בנטלון – מכנסיים.

23) ג'קט – מקטורן.

24) גָרַבִּין – גרביים.

25) כֿנֵגָ'אר – מאכלת חדה המשמשת להגנה עצמית וגם לשחיטת בקר ועופות. קטנה משיברייה וגדולה מאולר בינוני.