הקורא בעתונות של ימינו נתקל במשפטים רבים הפותחים בתֵאוּר ואחריו שם עצם, ואחרי שם העצם בא הַפֹּעַל. בסדר המלים הזה, מפריד שם העצם בין הפעל ובין התאור, ויוצר לפעמים צרופים חסר פשר עם התאור. המשפטים המתקבלים מסורבלים וקשים להבנה.

להלן לקט של משפטים כאלה. נראה כי אם נהפוך את סדר המלים במשפט ונקדים את הַפֹּעַל לשם העצם, יתוקנו המשפטים ויהיו ברורים ויקראו בשטף. נראה כי בחירת סדר המלים הושפעה משפות לועזיות וגרמה לשבוש בכל המקרים הללו.


המשפט הבא הופיע בידיעה על תביעה פלילית:
('1) למרות דרישת פרקליטי הנאשם, פרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל, הודיע להם כי לא יקבלו את כל חומר התיק.
הקורא תוהה מה קרה 'למרות דרישת פרקליטי הנאשם', ומבקש למצא פֹּעַל אחרי המלים הללו. במקום זאת מופיע הצרוף המוזר
למרות דרישת פרקליטי הנאשם פרקליט מחוז ירושלים.
לתקון המשפט נהפוך את סדר המלים ובמקום:
(א') פרקליט מחוז ירושלים אלי אברבנאל הודיע להם
נכתוב:
(ב') הודיע להם פרקליט מחוז ירושלים אלי אברבנאל
יתקבל המשפט:
(1) למרות דרישת פרקליטי הנאשם, הודיע להם פרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל, כי לא יקבלו את כל חומר התיק.

המלים 'למרות דרישת פרקליטי הנאשם ' הן תאור נגוד. במשפט המתוקן (1) בא הפעל 'הודיע' מיד אחרי התאור שהוא מתיחס אליו ונעלם הצרוף המוזר של (‘1).

אוסף המלים ('1) כה פגום עד שקשה לקרא לו משפט. הקורא את המלים של ('1) נאלץ לעצור באמצען, כדי להפריד בין גבוב שמות העצם במרכז – הפרקליטים – המתנגשים ביניהם. וכדי להבין את כונת המשפט (‘1), על הקורא לספור את הפסיקים. הפסיק הראשון במשפט בא להפריד ולהבחין בין שני סוגי עצמים, האחד 'פרקליטי הנאשם' והשני 'פרקליט מחוז ירושלים'. ולהפך, הפסיק השני בא להסביר כי שתי קבוצות מלים 'פרקליט מחוז ירושלים' ו'אלי אברבנאל' מצינות אותו אדם. לו היה העצם הראשון ביחיד: 'למרות דרישת פרקליט ראובן, פרקליט שמעון, אלי אברבנאל, הודיע לו' או 'למרות דרישת פרקליט ראובן, אלי אברבנאל, פרקליט שמעון, הודיע לו' היה הקורא מתקשה להחליט אם אלי אברבנאל הוא פרקליט ראובן או פרקליט שמעון או פרקליט שניהם.
במשפט המתוקן (1) הוסרו המכשלות של משפט (‘1) ויש הפרדה בין פרקליטי אלמוני לבין פרקליט מחוז ירושלים.

מדוע בחר הכותב את ('1) לכתב את צרוף המלים א' ולא את ב'? נראה כי הכותב דבק בכלל כי שם העצם יבוא אחרי הפעל. כלל כזה קים בשפות לועזיות, למשל בגרמנית ובמדה פחות גדולה גם באנגלית, ולא בעברית. ראינו במאמרים קודמים כי סדר המלים במשפט העברי גמיש, ועשוי להשתנות לצרך הדגשה. במשפט שאינו פותח בנושא, יבוא הפעל בעבר ובעתיד לפני שם העצם. הסדר הנכון הוא אם כן א' ולא ב'. כותב משפט ('1) בחר את סדר המלים א', וכך התחיל באמצע משפט ('1) משפט חדש ובראשו הנושא , ונפגם שטף המלים.


נביא למטה עוד משפטים מן העתונות הכתובה או האלקטרונית ובהם אותו השבוש בסדר המלים כמו במשפט ( 1') והם קשים להבנה כמוהו.

('2) לאחר דברי שר המשפטים ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא חן שב והזכיר את הצעתו
המלים 'לאחר דברי שר המשפטים' הן תאור זמן. הקורא אותן מצפה לשמע מה קרה אז, כלומר מצפה למצא פעל אחריהן. במקום זאת, נמצא הצרוף המוזר
לאחר דברי שר המשפטים ראש לשכת עורכי הדין,
נוצר גבוב של שני שמות עצם ומתקבל הרושם כי שר המשפטים הוא ראש לשכת עורכי הדין ושמו יורי גיא חן.
נכתוב את המלים:
(ג') ראש לשכת עורכי הדין שב והזכיר את הצעתו
בשנוי סדר:
(ד') שב והזכיר ראש לשכת עורכי הדין את הצעתו
ויתקבל המשפט:
(2) לאחר דברי שר המשפטים, שב והזכיר את הצעתו יורי גיא חן ראש לשכת עורכי הדין.
במשפט (2) באים פעלים אחרי תאור הזמן ואין התנגשות בין שר המשפטים וראש לשכת עורכי הדין.

('3) בסיום הדיון עם סגן שר הבריאות ראש הממשלה החליט להזמין חסונים נגד השפעת.
ובהבאת הפעל 'החליט' לפני שם העצם 'ראש הממשלה' יתקבל
(3) בסיום הדיון עם סגן שר הבריאות החליט ראש הממשלה להזמין חסונים נגד השפעת.
שוב, במשפט המתוקן (3) בא הפעל 'החליט' מיד אחרי תאור הזמן, ואין גבוב של שני שמות עצם, שר הבריאות וראש הממשלה.

('4) לפי דיפלומטים באחוד , מדינות ארופה החלו לגבש גזרות כלכליות חדשות.
נעתיק את הפעל 'החלו' ממקומו ונביא אותו לפני 'מדינות' ויתקבל המשפט:
(4) לפי דיפלומטים באחוד, החלו מדינות ארופה לגבש גזרות כלכליות חדשות.

('5) בינתים, ראש הממשלה ושר האוצר מנסים לגבש תכנית לרכוך הקצוצים.
בינתים ראש הממשלה? הקדמת הפעל 'מנסים' תשנה את המשפט ויתקבל
(5) בינתים מנסים ראש הממשלה ושר האוצר לגבש תכנית לרכוך הקצוצים.
הצרוף 'בינתים ראש הממשלה' מוזר, הצרוף 'בינתים מנסים' טבעי, תאור הזמן צמוד לפעל שהוא מתאר.

('6) לפני פחות משבועים המסכים של אנשי הבקרה האוירית בצה''ל הבהבו.
גם כאן נדחק הפעל 'הבהבו' אחרי שם העצם 'המסכים'. בשנוי הסדר יתקבל
(6) לפני פחות משבועים הבהבו המסכים של אנשי הבקרה האוירית בצה''ל.

סִכּוּם: תאר הפעל או התאור במשפט יבואו צמודים לַפֹּעַל שהם מתארים. דחיקת הפעל לאחור מביאה שם עצם חוצץ בינו ובין התאור המתיחס אליו. התאור ושם העצם יוצרים צרוף חסר פשר.

הקדמת שם העצם לַפֹּעַל שאנו רואים במשפטים בעתונות היא על פי דקדוק לועזי ולא כדרך העברית.

---

ליצירת קשר עם ד"ר אברהם שלום: abraham.shalom@gmail.com.