המימונה הוא חג עממי הנחוג בקרב יוצאי מרוקו במוצאי חג הפסח. מהו מקור השם?


נביא 3 סברות:
1. "מימונה" גזור מהשם מימון – הרב מימון, אביו של הרמב"ם, נפטר בחול המועד, והמימונה היתה לזכרו כתחליף להילולה.

2. שיבוש של המילה "אמונה". יום ציפייה לישועה, ובו מביעים את האמונה בגאולה של ימות המשיח, שהרי "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל" (מכאן לסעודת משיח אצל החסידים).

3. מהמילה הערבית 'מַיְמוּן'=מזל והצלחה (שורש 'ימין'=סמל לכח והצלחה).
את ההסבר הבא שמעתי מפי פרופ' אהרן ממן מאוניברסיטת בר אילן: חכמי המגרב ראו שבמשך כחודשיים לא נערכו אירוסין וחתונות (בגלל חשש לחמץ הפסיקו לערוך מסיבות כבר בפורים והוסף לכך את האיסורים עד ל"ג בעומר), ולכן התירו ב'אסרו חג' לערוך אירוסין, ולמסיבה זו קראו:לַאלַא מיְמונה=הגבירה בת המזל, שהיא הכלה המיועדת; והנשים ערכו לה מסיבת אירוסין, ושרו לה: אה לאלא מימונה, אה מְבארַכה מַסְעודה = הוי הגבירה בת המזל, אה המבורכת המאושרת. והתקרובת כללה שיבולי חיטה, דבש וחלב, צמחים ירוקים, מאפים מתוקים ודגים – כיבוד כסמל לשפע, לפריון וברכת מזל טוב לזוג המאורס; ועל כך תעיד הברכה המקובלת: תרבחו ('תרוויחו') ותסעדו (תהיו מאושרים), והיא מכוונת לזוג, ופירושה: איחולי אושר ועושר. ומעניין השיר ששרו הנשים בעת הלישה, ובו קישרו בין שמחת הזיווג לבין הייחול המשיחי - חזרתו של עם ישראל, הכלה, לארצו: "בסימן טוב ובהצלחה תהיה לעדתנו, וקול ששון וקול שמחה יישמע בארצנו, ואז תהיה הרווחה בביאת משיחנו". החגיגות בימינו שונים ממה שהיו אז.


ונסיים בבדיחותא - יש שמצאו למימונה 'הסבר' בעברית: "את מִימונה... על הריבה, אני מימונה... על עמיר פרץ והיא מימונה... על המופליטה".

---

ליצירת קשר עם המחבר: mosheossi@gmail.com.