הדמיון בין שתי המילים קשיש וישיש אינו מקרי. אלה הן שתי צורות שונות של אותה המילה: ישיש היא המילה העברית וקשיש היא המילה המקבילה לה בארמית.

המילה ישיש באה מהשורש יש"ש שפירושו "היה חלש, זקן" (בָּחוּר וּבְתוּלָה, זָקֵן וְיָשֵׁשׁ - דבהי"ב לו יז), והיא מתארת זקן מופלג, בא בימים. המילה מופיעה רק בספר איוב:

• בִּישִׁישִׁים חָכְמָה; וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה (איוב יב יב)
• גַּם-שָׂב גַּם-יָשִׁישׁ בָּנוּ-- כַּבִּיר מֵאָבִיךָ יָמִים (איוב טו י)
• רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ; וִישִׁישִׁים, קָמוּ עָמָדוּ (איוב כט ח)
• צָעִיר אֲנִי לְיָמִים, וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים (איוב לב ו)

המילה קשיש יומיומית ושימושית יותר. נדמה לי שיש לה צליל סובייקטיבי יחסית, והיא מתקשרת גם לתחושה האישית ולבריאות האישית של האדם, בנוסף לגיל הכרונולוגי שלו.

למילה קשיש יש גם כמה שימושים יחודיים:

• כשמדברים על קבוצה של אנשים, נהוג להשתמש רק במילה "קשישים" (מועדון קשישים, קשישים סיעודיים, הנחה לקשישים)
• המילה משמשת גם כשם תואר במשמעות של "זקן באופן יחסי": "הוא השחקן הקשיש ביותר במועדון שלנו"
• מהמילה נגזר גם הפועל "להקשיש": אני כבר מתחיל להקשיש, שחקנית מקשישה