הַתְרָאָה (notice, warning) – אזהרה שאדם או רשות נותנים לפני שהם מבצעים פעולה (לרוב: פעולת ענישה).
מטרת ההתראה היא לתת למקבל ההודעה אפשרות להערך לקראתהּ ואולי לבטלה.

• עוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה (סוטה ד כה)
• עדים בלא התראה במיתה - לא עדים (יומא ו סו)
• לפני העיקול תישלח התראה
• הם הגיעו לביקור בלי התראה מוקדמת

לעומת זאת,
הַתְרָעָה (early warning) – אזהרה מפני ארוע חיצוני שצפוי או עלול להתרחש.
הפועל נגזר מן השם "תרועה" - הקול שמשמיע המחצצר כאזהרה מפני האויב.

• וּתְקַעְתֶּם, תְּרוּעָה .. וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם --וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת (במדבר י ט)
• צעקה - בפה, התרעה - בשופרות (תענית יד)
• המבקרת התריעה על היעדר תכנית לשעת חירום
• התקבלו התרעות על פיגועים