השפה העברית - התראה או התרעה

הַתְרָאָה (notice, warning) – אזהרה שאדם או רשות נותנים לפני שהם מבצעים פעולה (לרוב: פעולת ענישה).
מטרת ההתראה היא לתת למקבל ההודעה אפשרות להערך לקראתהּ ואולי לבטלה.

עוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה (סוטה ד כה)
עדים בלא התראה במיתה - לא עדים (יומא ו סו)
לפני העיקול תישלח התראה
הם הגיעו לביקור בלי התראה מוקדמת

לעומת זאת,
הַתְרָעָה (early warning) – אזהרה מפני ארוע חיצוני שצפוי או עלול להתרחש.
הפועל נגזר מן השם "תרועה" - הקול שמשמיע המחצצר כאזהרה מפני האויב.

וּתְקַעְתֶּם, תְּרוּעָה .. וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם --וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת (במדבר י ט)
צעקה - בפה, התרעה - בשופרות (תענית יד)
המבקרת התריעה על היעדר תכנית לשעת חירום
התקבלו התרעות על פיגועים

המילה התראה היא מהשורש תר"י: "אני מתרה בך" (לא לעשות משהו)
המילה התרעה היא מהשורש תר"ע: "אני מתריע בפניך" (שעלול לקרות משהו)