השפה העברית
נקודות
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2008
שאלה של פיסוק
שאלה של פיסוק
לדף הקודם | לדף הבא
נקודה (.)
  • באה בסוף משפט, גם אם הוא קצר או קטוע.
  • אין לשים נקודה בראש מאמר או כותרת.
  • אחרי מספר או צרוף של אותיות, מציינת מספר של סעיף (בדומה לסוגר שמאלי).
  • מפרידה בין החלק השלם לשבר העשרוני של מספר.

נקודה ופסיק (;)
  • נקראים גם 'פסיק-נקודה'.
  • מציינים חיבור בין שני משפטים עצמאיים שיש ביניהם קשר רעיוני.
  • משמשים כמפרידים נוספים ברשימה שיש בה צורך במפריד נוסף על הפסיק. למשל, ברשימה שבה הפסיק משמש כתמורה או שיש בה רשימות משנה שכל אחת מהן מופרדת בפסיקים.

נקודתיים (:)

  • באות לפני דיבור ישיר וכן לפני הסבר או פרוט שקודם לו ביטוי מכליל.
  • בכל משפט שאיננו משפט של דיבור ישיר, אפשר להחליף את הנקודתיים ב◄קו מפריד (–).
  • מציינות סוף פסוק במקרא, וכן סוף שורה או סוף בית בשירה העברית המוקדמת.
  • בספרות הרבנית, נקודה משמשת כהפניה לעמוד א' של דף, ונקודתיים - לעמוד ב'.
  • מפרידות בין ציון של שעות ודקות. למשל השעה 09:25 היא תשע ועשרים וחמש דקות.

שלוש נקודות (...)
  • מציינות בדרך כלל היסוס, הפסקה בדיבור או השהייה בסיפור.
  • שלוש נקודות בתוך סוגריים מציינות השמטה בציטוט או ניחוש של השמטה במקור.
  • בטקסטים ספרותיים, שימוש בשלוש נקודות כחיפוי על תאור לא שלם או לא מדוייק נחשב בדרך כלל לסגנון לא טוב.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2008