• באה בסוף משפט, גם אם הוא קצר או קטוע.
• אין לשים נקודה בראש מאמר או כותרת.
• אחרי מספר או צרוף של אותיות, מציינת מספר של סעיף (בדומה לסוגר שמאלי).
• מפרידה בין החלק השלם לשבר העשרוני של מספר.

• נקראים גם 'פסיק-נקודה'.
• מציינים חיבור בין שני משפטים עצמאיים שיש ביניהם קשר רעיוני.
• משמשים כמפרידים נוספים ברשימה שיש בה צורך במפריד נוסף על הפסיק. למשל, ברשימה שבה הפסיק משמש כתמורה או שיש בה רשימות משנה שכל אחת מהן מופרדת בפסיקים.

נקודתיים (:)

• באות לפני דיבור ישיר וכן לפני הסבר או פרוט שקודם לו ביטוי מכליל.
• בכל משפט שאיננו משפט של דיבור ישיר, אפשר להחליף את הנקודתיים ב◄קו מפריד (–).
• מציינות סוף פסוק במקרא, וכן סוף שורה או סוף בית בשירה העברית המוקדמת.
• בספרות הרבנית, נקודה משמשת כהפניה לעמוד א' של דף, ונקודתיים - לעמוד ב'.
• מפרידות בין ציון של שעות ודקות. למשל השעה 09:25 היא תשע ועשרים וחמש דקות.

• מציינות בדרך כלל היסוס, הפסקה בדיבור או השהייה בסיפור.
• שלוש נקודות בתוך סוגריים מציינות השמטה בציטוט או ניחוש של השמטה במקור.
• בטקסטים ספרותיים, שימוש בשלוש נקודות כחיפוי על תאור לא שלם או לא מדוייק נחשב בדרך כלל לסגנון לא טוב.