| |
|
|
נקודה (.)
- באה בסוף משפט, גם אם הוא קצר או קטוע.
- אין לשים נקודה בראש מאמר או כותרת.
- אין לשים נקודה בסוף שורה ברשימת פריטים המופרדת לשורות.
- במספרים עשרוניים, הנקודה מפרידה בין החלק השלם של המספר לבין השבר העשרוני.
- נקודה הבאה אחרי מספר או צרוף של אותיות, מציינת מספר של סעיף (בדומה לסוגר שמאלי).
נקודה ופסיק (;)
- נקראים גם 'פסיק-נקודה'.
- מציינים חיבור בין שני משפטים עצמאיים שיש ביניהם קשר רעיוני.
- משמשים כמפרידים נוספים ברשימה שיש בה צורך במפריד נוסף על הפסיק. למשל, ברשימה שבה הפסיק משמש כתמורה או
שיש בה רשימות משנה שכל אחת מהן מופרדת בפסיקים.
נקודתיים (:)
- באות לפני דיבור ישיר וכן לפני הסבר או פרוט שקודם לו ביטוי מכליל.
- בכל משפט שאיננו משפט של דיבור ישיר, אפשר להחליף את הנקודתיים בקו
מפריד (–).
- מציינות סוף פסוק במקרא, וכן סוף שורה או סוף בית בשירה העברית המוקדמת.
- בספרות הרבנית, נקודה משמשת כהפניה לעמוד א' של דף, ונקודתיים - לעמוד ב'.
- מפרידות בין ציון של שעות ודקות. למשל השעה 09:25 היא תשע ועשרים וחמש דקות.
שלוש נקודות (...)
- מציינות בדרך כלל היסוס, הפסקה בדיבור או השהייה בסיפור.
- שלוש נקודות בתוך סוגריים מציינות השמטה בציטוט או ניחוש של השמטה במקור.
- בטקסטים ספרותיים, שימוש בשלוש נקודות כחיפוי על תאור לא שלם או לא מדויק נחשב בדרך כלל לסגנון לא טוב.
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011
|
|
