• כתחליף לפסיק: לאחר חלק ייחוד, לפני כינוי מסכם, לפני חלק של המשפט שיש בו משום הפתעה וכו':
  כתבי יד מאוחרים של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות חז"ל – חלו בהם ידיים.
• במקום שיש השמטה במשפט: פלוני רוצה תורה, ואלמוני – סחורה.
• כתחליף לנקודתיים, לפני מילים או צירופים שהם פירוט או תוכן או הסבר של מה שקדם להם:
  הריחוף הוא מהיר – כמאה קילומטרים בשעה.
• לעתים בא קו מפריד בין הנושא לנשוא במשפט שמני שאין בו אוגד (דרך שכיחה בכותרות):
  מועמד המפלגה לראשות העירייה – האלוף במילואים א"א.

• לציון הסגר באמצע משפט (במקום פסיקים או סוגריים):
  • שמה לפני הרבה שנים – צעיר ועז אז הייתי – כרמים רחוקים נטרתי.
  • יש להרים על נס את עבודתו הפורייה של שד"ל בזמנו ואת מפעליו היקרים של – ייבדל לחיים – ר' חיים בראדי בדור הזה.
• לציון תמורה, בעיקר תמורה מפרטת הבאה באמצע משפט: כל הקדושות – ארץ ישראל, ירושלים, הר הבית, המקדש, הלוחות – אין בהן קדושה בעצמן ולא נתקדשו אלא במעשה המצוות.

• טווח ("עד") בין מספרים (בספרות או באותיות) או בין מקומות וכיו"ב. למשל: קו חיפה–ירושלים; סעיפים ג–ח; בשנים תשמ"ח–תשנ"ג; עמ' 47–53; ערכים שלל–שתת; בין השעות 16:00–18:00; קשר עין–יד.
• חיבור בין אותיות לועזיות: אף–בי–איי, סי–איי–איי, אס–או–אס.

הנחיות האקדמיה ללשון בנושא הפיסוק.