מקף (־)
קו המקשר מלים או חלקי מילים למושג אחד.

• המילית "דו" ושם: דו־כנף, דו־חיים.
• תחילית ומספר: מה־18 ועד ה־24 בספטמבר, כ־500 אנשים.
• תחילית ומילה בשפה זרה: ה־Spam.
• לשם הדגשה וכחיקוי לשפת הדיבור: ה־קלידן, ה־כדורגלן.
• בסוף שורה, כאשר מילה נחתכת לשניים בגלל חוסר מקום.

בעבר היה מקובל לחבר במקף מילים המאוחדות למושג אחד, אולם היום אין מקפידים על כך:

מילית או מילת יחס ושם: תת־אלוף, בעל־פה.

מילה כפולה: יום־יום, לאט־לאט.

סמיכות שאינה ניתנת לפירוק (שפת־אם לעומת שפת הדיבור).

• המקף הוא קו קצר וגבוה (־), הנמצא על הקצה העליון של השורה.
• משני צידי המקף אין רווחים.
• במקלדות מחשב, מאחר שלא קיים מקש מיוחד עבור המקף, נהוג להשתמש בסימן המינוס (-).
• ניתן להקליד את סימן המקף על ידי הקשה על ALT 0206 (◄איך להקליד סימנים מיוחדים).

קו מפריד (–)
קו המשמש להפריד בין חלקי המשפט.

• במקום פסיק: לאחר חלק ייחוד, לפני כינוי מסכם, לפני חלק של המשפט שיש בו משום הפתעה, וכו':
  כתבי יד מאוחרים של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות חז"ל – חלו בהם ידיים.
• במקום שיש השמטה במשפט: פלוני רוצה תורה, ואלמוני – סחורה.
• במקום נקודתיים: לפני מילים או צירופים שהם פירוט או תוכן או הסבר של מה שקדם להם:
  הריחוף הוא מהיר – כמאה קילומטרים בשעה.
• לעתים בא קו מפריד בין הנושא לנשוא במשפט שמני בלא אוגד (דרך שכיחה בכותרות):
  מועמד המפלגה לראשות העירייה – האלוף במילואים א"א.

• את הקו המפריד כותבים בקו ארוך (–).
• משני צידי המקף יבואו רווחים.
• במקלדות מחשב, מאחר שלא קיים מקש מיוחד עבור הקו המפריד, נהוג להשתמש בסימן המינוס (-).
• ניתן להקליד את סימן הקו המפריד על ידי הקשה על ALT 0150 (◄איך להקליד סימנים מיוחדים).

זוג קווים מפרידים
מציינים קטע שנוסף למשפט לשם הבהרה והרחבה.

• לציון הסגר באמצע משפט (במקום פסיקים או סוגריים):
  • שמה לפני הרבה שנים – צעיר ועז אז הייתי – כרמים רחוקים נטרתי.
  • יש להרים על נס את עבודתו הפורייה של שד"ל בזמנו ואת מפעליו היקרים של – ייבדל לחיים – ר' חיים בראדי בדור הזה.
• לציון תמורה, בעיקר תמורה מפרטת הבאה באמצע משפט: כל הקדושות – ארץ ישראל, ירושלים, הר הבית, המקדש, הלוחות – אין בהן קדושה בעצמן ולא נתקדשו אלא במעשה המצוות.

קו מפריד לציון טווח
קו מפריד קצר משמש גם לציון טווח, לחיבור בין איברים מאותו הסוג, לקישור בין שמות וכיו"ב:

• טווח ("עד") בין מספרים (בספרות או באותיות) או בין מקומות וכיו"ב. למשל: קו חיפה-ירושלים; סעיפים ג-ח; בשנים תשמ"ח-תשנ"ג; עמ' 47–53; ערכים שלל-שתת; בין השעות 16:00–18:00; קשר עין-יד.
• חיבור בין אותיות לועזיות: אף-בי-איי, סי-איי-איי, אס-או-אס.
• חיבור שמות משפחה: ג'ודי ניר-מוזס-שלום.

• לכתיבת הקו המפריד לציון טווח נהוג להשתמש בסימן המינוס (-).
• נהוג שלא לשים רווחים לפני הקו ואחריו.
• את המספרים יש לכתוב כסדר כתיבת המילים בעברית, כלומר מימין לשמאל.
  למשל: עמ' 47–53 [ולא 53–47].

הנחיות האקדמיה ללשון בנושא הפיסוק.