השפה העברית

פסיקים

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
שאלה של פיסוק
שאלה של פיסוק
לדף הקודם | לדף הבא


פסיק (,)
הפסיק מורה על הפסקה ברצף המשפט ומחבר בין כמה נושאי משנה של המשפט.

להלן תמצית כללי הפסיק. כללים אלה מתארים את מרבית המקרים שבהם נהוג להטיל פסיק, אך יש לזכור שהשימוש בפסיק הוא חופשי יחסית ואינו טכני. הפסיק נועד לסייע בקריאה ובהבנה של הטקסט, ולכן הוא תלוי גם באינטונציה של המשפט ובדגש שנותנים לחלקיו השונים. כיום יש נטיה למעט בפסיקים, ולהטיל פסיק רק כאשר היעדרו משנה את משמעות המשפט או פוגע בקריאות שלו.

יש לשים פסיק:
  • בין חלקי משפט כולל (חלקים הממלאים אותו תפקיד תחבירי), ובתנאי שאין ביניהם וי"ו החיבור או מילת חיבור. למשל במשפט "התגוררתי בין השאר בחיפה, בירושלים ובתל אביב". יש פסיק בין "בחיפה" לבין "בירושלים" המהווים שניהם תיאורי מקום.
  • בין האיברים במשפט מחובר (משפט המורכב מכמה משפטים המחוברים ביניהם), כאשר לאיברים יש נושא שונה: "יוסי בכינור, פסי בתוף", או כאשר האיבר האחרון מתאר פעולה נפרדת מרצף הפעולות הקודם: "אכלנו את כל השוקולד ואת כל העוגות וכמעט שהתפוצצנו, ובבוקר היה לנו הנגאובר".
    אבל כאשר לאיברים יש נושא יחיד והאיברים מתארים רצף אחד של פעולות, אין שמים פסיק:
    • במשפט: "אני הולך לראות את הציפורים בגבעה ובדרכי אעבור בחורשה" אין פסיק בין המילה "בגבעה" לבין המילה "ובדרכי", שכן הנושא ("אני") לא השתנה.
    • כך גם במשפט: "ישבנו בבית וצפינו בטלוויזיה" (אין לכתוב: "ישבנו בבית, וצפינו בטלוויזיה").
  • לפני ואחרי תמורה. למשל: "ראש הממשלה, אריאל שרון, נאם בכנסת" או "ראש העיר, רון חולדאי, ירוץ שנית לבחירות".
    • אם משתמשים רק במילה אחת לציין את שמו של האדם, אין מפרידים אותה בפסיקים. למשל: "ראש העיר חולדאי ירוץ שנית לבחירות".
    • יש להבחין בין תמורה שבה האיבר השני שווה מעמד לאיבר הראשון, ובה יש להטיל פסיקים, לבין צירוף של תפקיד ושם, שבו השם והתפקיד משמשים כיחידה אחת ובו אין שמים פסיקים: "האסטרונאוט ניל ארמסטרונג נחת על הירח" - צירוף של תפקיד ושם. "האסטרונאוט, ניל ארמסטרונג,.." - המשפט מתייחס לאסטרונאוט אחד ידוע, ושמו ניל ארמסטרונג.
  • לפני ביטוי ניגוד (מתחיל במילים כגון: אבל, אולם, אך, אלא, כי, כי־אם וכו'): "לא ידעתי כלום, חוץ ממה שלמדתי כבר בשנה שעברה". "יחול מהפך בבחירות, אלא אם כן תתרחש הפתעה גדולה".
  • לאחר פניה: "אוולין, אל תלכי!".
  • להפרדת ציטוט במרכאות: "שב בשקט", דרש המורה, "אל תפתח את פיך!"

כמו כן, יבואו פסיקים:
  • אחרי (ולפני) משפטי הסגר: "לצערי, לא אוכל להרצות בכנס".
  • אחרי (ולפני) משפטי פנייה: "משה, לאן אתה הולך?".
  • בין איברים ברשימה, אך לא לפני האיבר האחרון: "קנינו לחם, חלב, פירות וירקות".

שימו לב להבדל שבין משפט זיקה מגדיר לבין משפט זיקה מפרט:
  • הילדים שלא הכינו שיעורי בית נשארו בכיתה בהפסקה (ללא פסיקים).
  • הילדים, שלא הכינו שיעורי בית, נשארו בכיתה בהפסקה (עם פסיקים).
במשפט (א) מדובר על קבוצה ספציפית של ילדים (מתוך כלל הילדים) ורק הם נשארו בכיתה בהפסקה.
במשפט (ב) כל הילדים שמתייחסים אליהם לא הכינו שיעורי בית, וכולם נשארו בכיתה בהפסקה.


הפניה על שינויים שחלו בשימוש בפסיק בעברית – באתר ויקיפדיה.



כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022