פסיק (,)
הפסיק מורה על הפסקה ברצף המשפט ומחבר בין כמה נושאי משנה של המשפט.

יש לשים פסיק:

• בין האיברים במשפט מחובר, אבל רק כאשר לאיברים יש נושא שונה.
  • למשל במשפט: "אני הולך לראות את הציפורים בגבעה ובדרכי אעבור בחורשה" אין לשים פסיק בין המילה "בגבעה" למילה "ובדרכי", שכן הנושא ("אני") לא השתנה.
  • כך גם במשפט "ישבנו בבית וצפינו בטלוויזיה" (ולא "ישבנו בבית, וצפינו בטלוויזיה").
• בין חלקי משפט כולל (חלקים הממלאים אותו תפקיד תחבירי), ובתנאי שאין ביניהם ו"ו החיבור או מילת חיבור. למשל במשפט "התגוררתי בין השאר בחיפה, בירושלים ובתל אביב". יש פסיק בין "בחיפה" לבין "בירושלים" המהווים שניהם תיאורי מקום.
• לפני ואחרי תמורה. למשל: "ראש הממשלה, אריאל שרון, נאם בכנסת" או "ראש העיר, רון חולדאי, ירוץ שנית לבחירות". עם זאת, אם משתמשים רק במילה אחת לציין את שמו של האדם, אין מפרידים אותה בפסיקים. למשל: "ראש העיר חולדאי ירוץ שנית לבחירות".
• לפני ביטוי ניגוד (מתחיל במילים כגון: אבל, אולם, אך, אלא, כי, כי־אם וכו'): "לא ידעתי כלום, חוץ ממה שלמדתי כבר שנה שעברה". "יחול מהפך בבחירות, אלא אם כן תתרחש הפתעה גדולה".
• לאחר פניה: "אוולין, אל תלכי!".
• להפרדת ציטוט במרכאות: "שב בשקט", דרש המורה, "אל תפתח את פיך!"

כמו כן, יבואו פסיקים:

• אחרי (ולפני) משפטי הסגר: "לצערי, לא אוכל להרצות בכנס", ומשפטי פנייה: "משה, לאן אתה הולך?"
• בין איברים ברשימה, אך לא לפני האיבר האחרון: "קנינו לחם, חלב, פירות וירקות".

על שינויים שחלו בשימוש בפסיק בעברית באתר ויקיפדיה.