השפה העברית - גרש וגרשיים

גרש (')
מציין סוף חסר או התחלה חסרה של מילה, אות שעומדת בפני עצמה, אות מיוחדת או מילים שנדבקו זו לזו.

שימושים:

סוף של מילה שנשמט: מס' (מספר), עמ' (עמוד), וגו' (וגומר), וכד' (וכדומה), וכו' (וְכֻלֵהּ).
התחלה שנשמטה: שנות ה-80׳ (קיצור של 1980).
אות עברית המשמשת כספרה: ה' באייר, אדר ב', פרק כ'.
אות בעברית: ע' הפועל.
אות שאינה בעברית: ג'ורג', שייח', ז'בוטינסקי, בוטרוס בוטרוס ע'אלי, צ'רצ'יל, סמית'.
אות רפה: ב', כ' או פ' (◄עדיף: בֿ, כֿ, פֿ)
תנועת סגול לפני האות האחרונה במילים שמקורן ביידיש: חבר'ה, רב'ה, תכל'ס.
חיבור בין מילה או בין שם לבין סיומת או קידומת: שרה'לה, שמואל'יק, יהודית'ל, חיה'לי, זבולונ'ס, אסתר'קה, יענקל'ה (סיומת לשם יענקל ביידיש). וכן במילים ובשמות לועזיים המכילים גרש במקור: או'ריילי.
חלק ממילת סלנג שאינו נהגה: 'בקשה (בבקשה), 'כנסו (הכנסו), ת'יכול לפתור ת'בעיה (אתה יכול לפתור את הבעיה).
קיצור שמו הפרטי של אדם: מ' שמיר (ולא מ. שמיר), י' עמיחי.
ציון מספר בדקות (חלוקה ראשונית של שעה או של מעלה). למשל: 6'15" – שש דקות וחמש עשרה שניות.

נהוג לסמן את הגרש על ידי התו האנגלי (apostrophe) הנמצא משמאל לאות ק' במקלדת.
בגופנים עבריים קיים גם סימן מיוחד לגרש העברי (׳) המתאים בגובהו לגובה האותיות העבריות.
ניתן להקליד את סימן הגרש העברי על ידי הקשה על ALT 0215 (◄איך להקליד סימנים מיוחדים).

גרשיים (")
מציינים ראשי תיבות (צירוף של התחלות של מילים), או צירוף של אותיות שאין לו משמעות של מילה.

ראשי תיבות: צה"ל (צבא הגנה לישראל), בע"מ (בערבון מוגבל).
- שימוש בנקודות כדי לציין ראשי תיבות היא שיטה לועזית, ואין להשתמש בה:
  א"נ - אדון נכבד (ולא א.נ.), ת"ד - תיבת דואר (ולא ת.ד.), ח"נ ביאליק (ולא ח.נ. ביאליק).
תאריכים ומספרים עבריים: תשס"ה, ט"ו באב, רמ"ח איברים.
אותיות השורש של מילה (השורש של המילה מציאות הוא מצ"א).
שמות האותיות באלפבית: אל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת.
ציון שניות (כיחידות זמן או כחלקי מעלה): 2°1'4" – שתי מעלות, דקה אחת וארבע שניות.

בכתיבת ראשי תיבות, המילה תכלול לרוב אות או שתיים מההתחלה של כל תיבה, והגרשיים יבואו לפני האות האחרונה של ראשי התיבות.

מקום הגרשיים נשמר גם בנקבה וגם ברבים: מנכ"לית, דו"חות.
יחידות המידה הנכתבות כמילה אחת, כגון מילימטר, סנטימטר, קילומטר וקילוגרם, מקוצרות כצירוף של שתי תיבות: מ"מ, ס"מ, ק"מ, ק"ג.
יש המקצרים את המילה עמודים (ברבים) ע"מ – להבדיל מעמוד בודד שנכתב בקיצור עמ'.
יוצא מן הכלל: ד"ר (דוקטור): חיבור אות ראשונה ואחרונה במילה (בהשפעת הלועזית).
יוצא מן הכלל: י-ם (ירושלים): חיבור אות ראשונה ואחרונה.

המקור לשימוש בסימן הגרשיים הוא בכתבי היד העבריים, שבהם נהגו לציין ראשי תיבות ומילים לא-עבריות בנקודה מעל כל אות במילה ולעיתים בשתי נקודות מעל המילה. בעקבות זאת, גם בדפוסים הרבניים ובדפוסים של ספרות ההשכלה מצויינות מילים לא עבריות על ידי גרשיים.

גם בכתבי ש"י עגנון אפשר למצוא שימוש כזה בגרשיים:

למשל ("אלו ואלו"): ספודי"ק , קהו"ה (קפה), קוז"ק
קולות של בעלי חיים (מתוך "הנגר והתרנגול"): „תרנגול הודי ממש, נחמד למראה וטוב למאכל .. זוקף זנבו כשטריימל וקורא ◄הולדו"ר הולדו"ר“

נהוג לסמן את הגרשיים על ידי התו האנגלי (quotation marks) הנמצא בצד ימין של המקלדת.
בגופנים עבריים קיים גם סימן מיוחד לגרשיים העבריים (״) המתאים בגובהו לגובה האותיות העבריות.
ניתן להקליד את סימן הגרשיים העבריים על ידי ALT 0216 (◄איך להקליד סימנים מיוחדים).