מרצע הוא כלי עבודה המשמש לעשיית חורים בעור ולסימון על עץ לפני עבודות נגרות. בתנ"ך הוא מוזכר בהקשר של חורים באוזניים (מכאן הכינוי "עבד נרצע"), כמו שנאמר:

• וְלָקַחְתָּ אֶת-הַמַּרְצֵעַ, וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת (רברים טו יז)

יצא המרצע מן השק - התגלתה הכוונה הנסתרת שמאחורי הדברים. הביטוי נאמר כאשר נחשפת הכוונה האמיתית מאחורי פעולה שמטרתה לא היתה ברורה.

ביטוי ציורי זה הוא שילוב של שני ביטויים.

המשמעות המוחשית של הביטוי מקורה בביטוי שקיים בכמה שפות אירופיות והגיע לעברית מן היידיש או מן הרוסית: "אי אפשר להסתיר מרצע בתוך שק": המרצע חד, ובסוף הוא חודר את בד השק ובולט החוצה.

המשמעות המושאלת של הביטוי הושפעה כנראה מהביטוי: "חתול בשק". חתול בשק הוא משל לקנייה "עיוורת" - קנייה של משהו על סמך הבטחה שהוא נמצא בשק אבל בלי לראות אותו: כשהחתול יוצא מן השק כבר מאוחר מדי להחזיר אותו. מכאן קיים בכמה שפות הביטוי "להוציא חתול מן השק", במשמעות של גילוי אמת לא נעימה.