מילון השפה העבריתלדף הבית
שכל
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011
שֶׂכֶל, שֵׂכֶל
בינה; היכולת המנטלית שבמוח; יכולת שיפוט והבחנה.

מאכדית: siklu (חכם. מכאן נגזרים גם "משכיל" וגם "שכל").

וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר (שמואל א, כה ג).

*השם בא גם במשקל פֶּעֶל, וגם במשקל פֵּעֶל.

באנגלית: brains; prudence, good sense; "a brain".



שָׁכַל
איבד אדם קרוב (לרוב: בן או בת).

וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי (בראשית מג יד).

באנגלית: is bereaved.






כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011