|
|
1. רֹב
החלק העיקרי; יותר מחצי. באנגלית: majority, most.
2. רֹב ארכאי: רב, רבים, הרבה; שכמותו רבה. הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב (בראשית טז י). וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת-כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו (אסתר ה יא). רוב בניו = בניו הרבים. שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ (קוהלת יא א). רוב הימים = אחרי ימים רבים. *במקרא הניקוד בקמץ קטן כאשר המילה מוקפת לנסמך: בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר; וְרָב-תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר (משלי יד ד). בְּרָב-עָם הַדְרַת-מֶלֶךְ (משלי יד כח). באנגלית: multitude, abundance. כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011
|
|