מילון השפה העבריתלדף הבית
רוב
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011
1. רֹב
החלק העיקרי; יותר מחצי.

באנגלית: majority, most.


מאמרים קשורים:
סמיכות כמות (שאלה של סגנון)


2. רֹב
ארכאי: רב, רבים, הרבה; שכמותו רבה.

הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב (בראשית טז י).
וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת-כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו (אסתר ה יא). רוב בניו = בניו הרבים.
שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ (קוהלת יא א). רוב הימים = אחרי ימים רבים.

*במקרא הניקוד בקמץ קטן כאשר המילה מוקפת לנסמך:
בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר; וְרָב-תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר (משלי יד ד).
בְּרָב-עָם הַדְרַת-מֶלֶךְ (משלי יד כח).

באנגלית: multitude, abundance.





כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2011