פְּרִי הִלּוּלִים
הפרי הצעיר של העץ, מהשנה הראשונה שבה הוא ראוי למאכל.

עֵץ מַאֲכָל..שָׁלֹשׁ שָׁנִים..לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל-פִּרְיוֹ--קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה' (ויקרא יט כג-כד).

הצירוף משמש בהשאלה גם במשמעות של פרי ראשון או פרי של אהבה צעירה. לפעמים יש בו נימה של שבח על הראשוניות, ולפעמים נימה ביקורתית על אהבה לא בשלה.

הילולים – שבח ותודה לאל (מהשורש הל"ל).