עוֹבֵר אֹרַח
אדם שעובר בדרך; אדם שנמצא במקום במקרה.

נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת, שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח (ישעיהו לג ח) - הדרכים נעשו שוממות ואנשים הפסיקו ללכת בהן.

באנגלית: wayfarer; transient.

אורח² – דרך. בהשאלה: אופן ההתנהלות. מסילה² – ארכאי: דרך ראשית, דרך ציבורית מחוץ לעיר.