מִקְנֶה
ארכאי: הבהמות המבויתות השייכות לאדם (בעיקר: צאן ובקר).

		וַיָּבִיאוּ אֶת-מִקְנֵיהֶם אֶל-יוֹסֵף, וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר וּבַחֲמֹרִים.
(בראשית מז יז)

באנגלית: cattle.