1. לָשׁוֹן

איבר בשרני ושרירני הבולט מקרקע הפה של בעלי חיים ועליו חיישני טעם ובלוטות. כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי (שמות ד י). הלשון מסייעת באכילה ואצל בני האדם משמשת גם בדיבור.

מין במקורות: זכר ונקבה.
» אנו משיבין לך לשון אחר (נידה ד לח)
» לְשׁוֹן חֲכָמִים, תֵּיטִיב דָּעַת (משלי טו ב)

רבים: לשונות

באנגלית: tongue.

---

2. לָשׁוֹן
שפת דיבור.

כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל-הָעָם הַזֶּה (ישעיהו כח יא).

באנגלית: language.