לֶבֶד

חומר העשוי מצמר או מתערובת המכילה צמר, שנתהדק ונכבש בלחץ. "הלבדין והעורות והאוהלין הרי אלו מטמאין" (תוספתא, נגעים ה א).

באנגלית: felt.

---

לְבַד
רק הוא, בעצמו.

כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד (שופטים ז ה).

באנגלית: alone, by himself.

בד³ – ארכאי: חלק; מנה נפרדת. המילה קיימת רק בצירופים כגון: לבד, לבדי, לבדך וכו'.

---