מי שאינו יודע לעשות – מדבר ומרעיש.

על פי מדרש רבה לספר בראשית, האנשים המלאים במעשים טובים נמשלים לעצי פרי, והאנשים שאינם יודעים לעשות נמשלים לעצי סרק (אינם נותנים פירות מאכל).

		אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם הולך? אמרו להם: אין אנו צריכין, פירותינו מעידין עלינו. אומרים לאילני סרק: למה קולכם הולך? אמרו להם: הלואי נשמע קולינו ונראה. אמר רבי הונא: לא משום הטעם הזה, אלא אילני מאכל על ידי שהן כבדים בפירותיהם, לפיכך אין קולן הולך, אבל אילני סרק ע"י שהן קלים בפירותיהם קולן הולך, הדא הוא דכתיב (ישעיה ז): וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ, כְּנוֹעַ עֲצֵי-יַעַר מִפְּנֵי-רוּחַ.
(בראשית רבה, פ' בראשית, טז).

אילן סרק – עץ שאין לו פירות מאכל (בניגוד ל"עץ פרי").