השפה העברית

נוחות ונוחיות

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2022
שאלה של צורה
שאלה של צורה
לדף הקודם | לדף הבא


למרות שהמילה "נוחיות" נולדה בחטא, נדמה לי שהיא חיה היום בשלום לצד "נוחות" התקנית יותר, ולכל אחת מהן התייחדה משמעות משלה.

במילה נוחות משתמשים כשהדגש הוא על הפעולה:

  • כאמת מידה לנעימות ולקלות (easiness) של פעולה, בעיקר בצורת הנסמך: נוחות הנסיעה, נוחות תפעולית; וכן כתואר הפועל: לשבת בנוחות, להגיע למטוס בנוחות
  • בצורת השלילה: חוסר נוחות, אי נוחות: "נע על כסאו באי נוחות"

במילה נוחיות משתמשים כשהדגש הוא על המצב:

  • לתיאור מצב של רווחה שאינו דורש מאמץ (convenience): "שנמצא קצת נוחיות כלכלית", ובמיוחד בצירופים כגון "בנוחיות", "לנוחיותך", "לנוחיותכם" וכיו"ב, כשהמשמעות היא יצירת מצב של הרגשה נוחה: "כשראשך מונח בנוחיות על הכר"
מקובל להשתמש במילה "נוחיות" גם:
  • כשם כולל לפינוקים ולמותרות הניתנים למי שגר במלון או בדירה שכורה: "עם כל הנוחיות"
  • כמינוח (ארכאי) לשירותים

למילה "נוחיות" היסטוריה מעניינת.
בספרו "שיחות על עברית", מביא יעקב רבי את הסיפור הבא על תולדות המילה, מפי משה שרת:
מעשה באחד מבעלי הבתים הראשונים של תל אביב, שתלה מודעה בשער ביתו: "להשכיר דירה עם כל הנוֹחוּיות". האיש תרגם את המילה מרוסית, שבה היא נגרסת בלשון רבים. אך מכיוון שכתב, כמנהג התקופה, בכתיב חסר, השמיט את הוי"ו שלאחר החי"ת ונתקבל לו "נוחיות" והקוראים קראו את המילה בלשון יחיד - נוֹחִיוּת ... מאז פשט השימוש בה, ורק בשנים האחרונות מתנערים ממנה ומתחילים להגות כהלכה - נוֹחוּת.




כל הזכויות שמורות © רוני הפנר / אתר השפה העברית 2004–2022