שתי הצורות ליסוע ולנסוע מתאימות למשקלים שונים של ◄שם הפועל של גזרת חפ"נ בבניין קל.

משקל אחד (לנסוע), שבו שומעים את הנו"ן, הוא מקראי. למשל: לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ (ישעיהו נא טז).

המשקל השני (ליסוע), שבו הנו"ן מתלכדת עם האות שבאה אחריה, נפוץ בעיקר בלשון חכמים: "שלא ליטול חלה" (מסכת אבות ה ז). מעניין להוסיף, שתופעת ההתלכדות של הנו"ן עם האות שאחריה קיימת כבר גם בתנ"ך. למשל בספר במדבר נאמר "וַיִּסְעוּ.. וַיַּחֲנוּ" (ולא "וינסעו").

למרות ששתי הצורות אפשריות מבחינת העברית, רק הצורה לנסוע קיימת במקורות, ולכן זו הצורה המותרת בכתב. בדיבור, מקובלת לצד הצורה "לנסוע" גם הצורה "ליסוע". כמו שראינו למעלה, גם המשקל הזה קיים בעברית, ולכן זו אינה שגיאה חמורה.