שתי הצורות לגעת ולנגוע הן תקינות. אלו הן שתי צורות
◄מקור שקולות של השורש
נג"ע.
- "ואני רוצה לגעת בך ללא קסמים" (רוני סומק)
- "ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע" (לאה גולדברג)
השורש נג"ע הוא מגזרת חסרי פ"נ. בגזרה זו יש כמה משקלי מקור:
המשקל הרגיל הוא לנגוע (כמו בגזרת השלמים), ויש גם משקל מקור שני, לגעת,
המסתיים באות ת"ו. משקל זה הוא משקל נקבי, והוא נפוץ למדי בתנ"ך, למשל במילים: לָגֶשֶׁת, לָשֵׂאת
ולָתֵת.
מעניין לציין שהמשקל הזה דומה למשקל המקור של גזרה אחרת דווקא – גזרת נחי פ"י, כמו במילים
לדעת (מהשורש יד"ע), לצקת (מהשורש יצ"ק), לרדת (מהשורש יר"ד) ולשבת (מהשורש יש"ב).
ויש בגזרת חסרי פ"נ עוד שני משקלי מקור, אשר מקורם ב
◄לשון חכמים:
- נטל-לִטֹּל, נפל-לִפֹּל – הנו"ן נופלת ונטמעת באות שאחריה.
חייבין ליטול ידיים בסוף כל סעודה (משנה תורה, ספר אהבה, ברכות ו ד)
- נטע-ליטע, נסע-◄ליסע – הנו"ן מוחלפת ביו"ד, כמו בצורת העתיד.
מותר אדם ליטע אילן סרק (תוספתא, שביעית ג יא)
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2008