השפה העברית
לגעת ולנגוע
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2014
שאלה של צורה
שאלה של צורה
לדף הקודם | לדף הבא
לומדים עם המורים הכי טובים מישראל
שתי הצורות לגעת ולנגוע הן תקינות. אלו הן שתי צורות ◄מקור שקולות של השורש נג"ע.
  • "ואני רוצה לגעת בך ללא קסמים" (רוני סומק)
  • "ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע" (לאה גולדברג)

השורש נג"ע הוא מגזרת חסרי פ"נ. בגזרה זו יש כמה משקלי מקור: המשקל הרגיל הוא לנגוע (כמו בגזרת השלמים), ויש גם משקל מקור שני, לגעת, המסתיים באות ת"ו. משקל זה הוא משקל נקבי, והוא נפוץ למדי בתנ"ך, למשל במילים: לָגֶשֶׁת, לָשֵׂאת ולָתֵת. מעניין לציין שהמשקל הזה דומה למשקל המקור של גזרה אחרת דווקא – גזרת נחי פ"י, כמו במילים לדעת (מהשורש יד"ע), לצקת (מהשורש יצ"ק), לרדת (מהשורש יר"ד) ולשבת (מהשורש יש"ב).

ויש בגזרת חסרי פ"נ עוד שני משקלי מקור, אשר מקורם ב◄לשון חכמים:
  1. נטל-לִטֹּל, נפל-לִפֹּל – הנו"ן נופלת ונטמעת באות שאחריה.
    חייבין ליטול ידיים בסוף כל סעודה (משנה תורה, ספר אהבה, ברכות ו ד)
  2. נטע-ליטע, נסע-◄ליסע – הנו"ן מוחלפת ביו"ד, כמו בצורת העתיד.
    מותר אדם ליטע אילן סרק (תוספתא, שביעית ג יא)



כל הזכויות שמורות © אתר השפה העברית / רוני הפנר 2004–2014