בעבר הרחוק, המילה הגיעה מ◄אכדית, במשמעות של תבואה, תוצרת חקלאית:

• וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח (יהושע ה יא).

השימוש הרגיל במילה בתנ"ך הוא בתוספת ב' השימוש, במשמעות של למען, בתמורה ל..:

• עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם (עמוס ב ו)
• בַּעֲבוּר, דָּוִד עַבְדֶּךָ-- אַל-תָּשֵׁב, פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ (תהילים קלב י)

גם היום משתמשים במילה במשמעות דומה, אבל לצידה קיימת גם המילה "עבור", ויש ביניהן הבדל משמעות:

• עבור - בשביל (for): "אני מבצע עבודה עבור הממשלה"
• בעבור - בתמורה ל.. (in return for): "אני מבצע את העבודה בעבור חופן דולרים"

יש עורכי לשון שאינם אוהבים את המילה "עבור" ומחליפים אותה במילה "בעבור", אולם העדפה זאת היא העדפה סגנונית בלבד ואין זו שגיאה בעברית. מקור השימוש במילה "עבור" הוא בימי הביניים, במשורר והמדקדק הנודע דונש בן לברט. דונש קבע שמותר להשתמש גם בצורה "עבור", והצדיק זאת בהשוואה לצמד הצורות המקראיות עומת ולעומת. המילה "עומת" מופיעה בקוהלת (וְגַם-זֹה רָעָה חוֹלָה, כָּל-עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ - ה, טו) ללא ל' השימוש, ומכאן הסיק דונש שמותר להוריד את אות השימוש גם מהמילה "בעבור".