מה פרוש המילים "ריבון העולמים"? ומדוע "עולמים" ולא "עולמות"

הבה נבחן את הפירושים של המילה "עולם":

1. בלשון המקרא, עולם הוא זמן, נצח. מעולם, לעולם, עד עולם – ביטויים המדברים על זמן.
   • בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם (יהושע כד ב)
   • לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ, עַד-עוֹלָם (דברים יב כח)
   • מַלְכוּתְךָ, מַלְכוּת כָּל-עֹלָמִים; וּמֶמְשַׁלְתְּךָ, בְּכָל-דּוֹר וָדֹר (תהילים קמה יג).
   
   
2. ב◄לשון חכמים נוספה למילה עולם המשמעות המוכרת היום של יקום, תבל. למשל: "רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם? - לְמוֹד אגדה" (ספרי עקב מט). בתקופת חז"ל נוספה גם צורת ◄הרבוי בנקבה – עולמות.
   
   
3. במדרשים ובפירושים מאוחרים יותר נוספה למילה המשמעות המופשטת של עולם הזה והעולם הבא. כלומר, עולמים מסמן את שני העולמות – העולם הזה והעולם הבא, ולפעמים גם שלושה עולמות – העולם הזה, העולם הבא וימות המשיח.
   
   
4. ויש פירוש נוסף ורביעי למילה עולם (ר' עולמים) שהוא בן־אדם: האדם הוא עולם קטן המשקף את העולם הגדול. זוהי גם משמעות המילה עולמים בערבית, למשל בסורה הראשונה (הפרק הראשון) של הקוראן מדובר על אלוהים כעל ריבון העולמים.
   חוה לצרוס-יפה מפרשת את המושג הזה בקוראן באופן דומה לזה שמופיע גם במדרשים שלנו – כלומר בני האדם. אפשר ללמוד על המשמעות הזאת של המושג עולמים אצל מוחמד גם מסורה נוספת (29 9): "האם אין אללה יודע מה בלב העולמים?" – כלומר בני האדם.
   
   

הצרוף ריבון העולמים מופיע לראשונה בתלמוד (יומא פז), והוא נפוץ למדי במדרשים ובלשון הפרשנים.
הכוונה בצרוף היא כנראה לעולמים במובן של העולם הזה והעולם הבא.