השפה העברית - בלי כחל ושרק

כאשר מתארים את המציאות "בלי כחל ושרק", מתארים אותה כפי שהיא, ללא מילים יפות, או נסיונות קישוט.

מקור הביטוי הוא בתאור הכלה כפי שמופיע במסכת כתובות שבתלמוד: "לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן" (יז), כלומר כפי שהיא, באופן טבעי.

כחל ושרק הם צבעי איפור: הכחל הוא צבע כחול לעיניים. השרק הוא צבע אדום כהה, אולי בגוון קרוב לסגול (בהתאם לשורק - צבע ענבים כהה), ששימש לצביעת השפתיים והלחיים.

וההגיה – בשתי הצורות: בלי כָּחָל וְשָׂרָק או בלי כְּחָל וּשְׂרָק.

במקרא, השׂורק הוא גפן משובחת, ובהשאלה - צבע הענבים:

אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה (בראשית מט יא)
וַיְהִי, אַחֲרֵי-כֵן, וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה, בְּנַחַל שֹׂרֵק; וּשְׁמָהּ, דְּלִילָה (שופטים טז ד)
וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שׂׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם־יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים (ישעיה ה ב)
וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת; וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי, סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה (ירמיהו ב כא)
רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה־אִישׁ רׂכֵב עַל־סוּס אָדׂם וְהוּא עׂמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים (זכריה א ח).

כל הביטויים | מילים וצירופים | ביטויים ומקורם
שאלה של משמעות | תחומי משמעות