|
|
שיר השירים עשיר בדימויי אהבה מן העולם העתיק שהיום זקוקים לפירוש אצל הקורא המודרני. דוגמה אחת לזה הוא הדימוי "בטנך ערימת חיטים ◄סוגה בשושנים" שאני לא בטוח שיתקבל בהבנה אצל כל אשה בת זמננו. דימוי מעניין אחר המופיע בשיר השירים משווה את צווארה של האהובה למגדל שן. בארץ ישראל, שלא היתה ידועה דווקא בפלאיה הארכיטקטוניים, היה מגדל השן אחד מהמבנים המיוחדים שבנה האדם. המקרא מספר שהמלך אחאב בנה "בית שן", ולפי התיאור המקראי, היה זה אחד ממפעליו החשובים ביותר: וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה, וְכָל-הֶעָרִים, אֲשֶׁר בָּנָה: הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים (מלכים א', כב לט). כלומר, בית השן שבנה אחאב היה מיוחד וחשוב מספיק כדי להכלל בספר ההיסטוריה שיונחל לדורות הבאים. למרות שהארכיאולוגיה לא גילתה לנו היכן היה בית השן של אחאב ואיך הוא נראה, אפשר להסיק מהמילה "מגדל" שמדובר בבניין גדול וגבוה. השן היא ◄שנהב, שן הפיל, ששימשה אז לתכשיטים מפוארים במיוחד. הביטוי "מגדל השן" היה מוכר בתרבות המערבית הנוצרית, שהיתה אמונה גם היא על התנ"ך. סופר ומבקר ספרות צרפתי בן המאה התשע עשרה בשם שרל אוגוסטין סן-בֶּאב עשה בו שימוש כשמתח ביקורת על עמיתו המתבדל.
הביטוי התקבל באנגליה ובארצות הברית, ומשם בשאר העולם, כתיאור ציורי לאוניברסיטה,
הנדמית כמקום מפואר ומנותק שבו יושבים חוקרי האקדמיה ועוסקים במחקריהם מבלי לראות את מה שקורה במציאות.
כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2008
|
|