מֵשִׁיחַ לְפִי תֻמּוֹ
מדבר בתמימות, בסיטואציה טבעית (ומגלה סוד שהיה רצוי לשמור עליו).

"אמר רב אשי: אין מסיח לפי תומו כשר אלא לעדות אשה בלבד" (בבא קמא קיד ב).

משיח² – מדבר.